סעיף 1 לחוק המכר (דירות): הגדרות

בחוק זה – ”דירה“ – חדר או מערכת חדרים שנועדו למגורים, לעסק או לכל צורך אחר; ”הוראות תחזוקה ושימוש“ – הוראות תחזוקה ושימוש, ככל הנדרש, לעניין הדירה או כל דבר שבה, הרכוש המשותף כמשמעותו בחוק המקרקעין ומיתקניו, וכן בדבר תכונות מיוחדות של הדירה או כל דבר שבה; ”חוק המקרקעין“ – חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969; ”מכירה“ – לרבות החכרה לתקופה של עשרים וחמש שנים או יותר, לרבות התחייבות למכור או להחכיר כאמור או לגרום שיימכר או יוחכר כאמור, ולרבות פעולה באיגוד כמשמעותה בחוק מס שבח מקרקעין, תשכ״ג–1963; ”מוכר“ – מי שמוכר דירה שבנה או שהוא עתיד לבנות בעצמו או על ידי אדם אחר על קרקע שלו או של זולתו, על מנת למכרה, לרבות מי שמוכר דירה שקנה אותה, על מנת למכרה, מאדם שבנה או עתיד לבנות אותה כאמור, למעט מוכר דירה שלא בנה אותה בעצמו ולא קיבל מהקונה תמורה בעד מכירתה; ”קונה“ – מי שרוכש דירה ממוכר; ”קונה משנה“ – מי שרוכש דירה מקונה וכן חליפיו וחליפי הקונה; ”תקנות הבניה“ – תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970; ”תקן“, ”תקן רשמי“ – כמשמעותם בחוק התקנים, תשי״ג–1953; ”השר“ – שר הבינוי והשיכון.

הנוסח מובא מתוך חוק המכר (דירות), התשל״ג–1973 כפי שהוא מתפרסם בספר החוקים הפתוח. זהו ציטוט חקיקה ואינו ייעוץ משפטי.