אחוזי הצלחה במבחן המתווכים: 27 נקודות בין שנה לשנה

שיעורי המעבר במבחן התיווך לפי שנה, מנתוני משרד המשפטים: 84.9% ב-2023 מול 57.7% ב-2024, וממוצע משוקלל של 71.5% בשנים 2019 עד 2025.

מידע פתוח · משרד המשפטים
27נקודות

הפרש בשיעור המעבר בין שתי שנים סמוכות. ב-2023 עברו 84.9%, וב-2024 עברו 57.7%. אף נבחן לא בחר כמה קשה תהיה השנה שבה ניגש.

שנת 202384.9%

4,720 ניגשו, 4,005 עברו.

שנת 202457.7%

6,276 ניגשו, 3,621 עברו.

  • עברו
  • לא עברו

רוב הנבחנים עוברים. בשבע השנים שבין 2019 ל-2025 עברו 71.5% מהניגשים, וזה נתון שכדאי להכיר לפני שמתחילים ללמוד. הוא גם הנתון היחיד בעמוד הזה שאינו מתאר אף בחינה אמיתית: איש אינו ניגש לממוצע.

מתוך מאגר ציון בחינות מתווכים של משרד המשפטים, שבו 150,828 רשומות ציון פרטניות, המתפרסמות כמידע פתוח ב-data.gov.il, נכון לספטמבר 2026. המספרים שלמעלה מחושבים משבע השנים שבין 2019 ל-2025 שבתוכו, ולא מהמאגר כולו. אלה רשומות פרטניות ולא סיכום, ולכן אפשר לחשב אותן מחדש.

שיעור המעבר לפי שנה, מ-2019 עד 2025

כל עמודה היא שנה אחת, וגובהה הוא שיעור הנבחנים שקיבלו 60 ומעלה. ציר הזמן נקרא מימין לשמאל, כמו שאר העמוד: 2019 מימין, 2025 משמאל.

ממוצע משוקלל לשבע השנים: 71.5%

שיעורי המעבר בבחינת רישוי התיווך לפי שנה, מ-2019 עד 2025, כולל מספר הבחינות שנערכו, העוברים והנכשלים
שנהניגשועברונכשלושיעור מעבר
20195,7353,7491,98665.4%
20204,3733,1881,18572.9%
20216,2144,8141,40077.5%
20227,5475,4182,12971.8%
20234,7204,00571584.9%
20246,2763,6212,65557.7%
20255,4334,0231,41074.0%
סך הכול40,29828,81811,48071.5%

הממוצע נכון, והוא גם חסר תועלת

רוב הנבחנים עוברים את בחינת רישוי התיווך. בשבע השנים שבטבלה שלמעלה, 2019 עד 2025, עברו 71.5% מהניגשים. זה נתון מחושב ולא התרשמות, ולכן כדאי להתייחס בחשדנות לכל מי שמוכר הכנה בטענה שהבחינה מפילה את רוב הניגשים. אבל הממוצע הזה מתאר אוכלוסייה ולא בחינה: הוא מורכב משנים שבהן עברו כמעט תשעה מכל עשרה, ומשנים שבהן עברו פחות משישה מכל עשרה. איש אינו ניגש לממוצע.

ההפרש בין 2023 ל-2024 הוא 27 נקודות, והוא נמדד בין שתי שנים עוקבות. זו אינה תנודה קטנה סביב מגמה אלא שני עולמות שונים: 84.9% מול 57.7%. הקובץ מתפרסם בלי דברי הסבר, ולכן אין בו תשובה לשאלה מה השתנה ביניהם. מה שהוא כן אומר הוא שהשונות קיימת, שהיא גדולה, ושהיא אינה בשליטת הנבחן: את מועדי הבחינה קובע הרשם, וההחלטה היחידה שבידי הנבחן היא באיזה מהם לגשת.

מה זה משנה בפועל

ההבדל הוא בין שתי אסטרטגיות הכנה. מי שמתכנן לפי הממוצע מכוון לרמה שמספיקה ברוב השנים. מי שמתכנן לפי השנה הקשה ביותר שבטבלה מכוון לרמה שמחזיקה גם בשנה כמו 2024. הפער בין שתי המטרות האלה אינו חודשי לימוד נוספים, אלא נושאים שנשארו בלי תרגול. את הכיסוי, בניגוד לרמת המועד, אפשר לבדוק מראש. דיוק גבוה בשני נושאים אינו מפצה על נושא שלא נפתח.

מה שאינו משתנה בין מועד למועד קבוע בתקנות ואפשר להתכונן אליו: 25 שאלות, שעתיים, ציון עובר 60, ובחינה פתוחה לחומר, שבה ספר החקיקה מחולק בחדר. צירוף שלושת אלה אומר פחות מחמש דקות לשאלה כולל חיפוש בספר, וזה האילוץ שמרגישים בבחינה עצמה.

מי מסיים את המועד מתחת ל-60

בכל אחת מהשנים שבטבלה יש קבוצה שמסיימת את המועד מתחת לציון העובר, ובשנה החלשה היא גדולה פי כמה מאשר בשנה החזקה. הספירה המדויקת נמצאת בטור "נכשלו" שבטבלה ובשלושת המספרים שמתחתיה, והיא מחושבת מאותן שתי עמודות שהטבלה מציגה, כך שהיא אינה יכולה לסתור אותה.

אלה אנשים ששילמו אגרה, למדו, וניגשו. מי שנמצא בקבוצה הזאת משלם ₪590 נוספים לפי תקנה 12, שאינה מבחינה בין מועד ראשון למועד חוזר, ומחכה למועד הבא. ארבעה מועדים בשנה פירושם שהמחיר האמיתי של מועד שלא הצליח נמדד ברבעון לפחות, ולא בסכום.

מה הנתונים האלה לא אומרים

שלוש מגבלות, והן חשובות לפני שמצטטים את המספרים האלה במקום אחר:

  • הטבלה היא חלון של שבע שנים בתוך קובץ גדול ממנה בהרבה. מה שנכון בחלון הזה אינו בהכרח נכון לאורך כל הקובץ, ולא חישבנו כאן את הקובץ כולו.
  • הספירה היא של רשומות ציון. אין כאן טענה על מספר בני אדם שונים: מי שנבחן יותר מפעם אחת תורם יותר מרשומה אחת, אם כל הבחינות שלו בתוך החלון. לכן הטור "ניגשו" הוא מספר הבחינות שנערכו באותה שנה, ולא מספר האנשים שנבחנו.
  • אין בקובץ דברי הסבר. כל פירוש לשונות, בין שהוא קושי השאלות, הרכב הנבחנים או מקריות, הוא השערה ולא נתון, ואיננו מציעים אחד.

למה אין כאן אחוז הצלחה שלנו

משום שאין לנו אחד, ולא נמציא אחד. מוצר שמפרסם שיעור הצלחה בלי מערך נתונים מתועד מאחוריו חשוף לדרישת ראיות לפי סעיף 7(ב) לחוק הגנת הצרכן. חמור מזה, מספר כזה מטעה בדיוק את מי שמשלם בגללו: מי שכבר ניגש פעם אחת ולא עבר.

זה גם המבחן שאנחנו מציעים להחיל על כל אתר הכנה אחר, ועלינו בכלל זה: אם מופיע בו אחוז הצלחה, כדאי לשאול מאיזה מדגם הוא חושב, מי נספר בו, ומי נשר ממנו לפני הספירה. כשיצטברו כאן מספיק דיווחי תוצאה אמיתיים נפרסם את המספר יחד עם הבסיס לחישובו. עד אז, כל האחוזים בעמוד הזה הם של משרד המשפטים ולא שלנו.

11,480
לא עברו בין 2019 ל-2025

בין 715 (2023) ל-2,655 (2024) בשנה. מחושב מהשנים שבטבלה.

₪590
אגרה לכל בחינה

תקנה 12, והיא גובה את אותו הסכום על כל היבחנות, כולל מועד חוזר.

4
מועדים בשנה

כלומר כשלושה חודשים בין מועד למועד. זה החלק היקר יותר.

איך המספרים האלה חושבו

המקור
המאגר ציון בחינות מתווכים של משרד המשפטים, מידע פתוח ב-data.gov.il. 150,828 רשומות ציון פרטניות, נכון לספטמבר 2026.
הגדרת מעבר
כל רשומה שציונה 60 ומעלה נספרה כמעבר, לפי תקנה 7(ב) לתקנות המתווכים במקרקעין. לא הוחל משקול ולא נוספה הנחה כלשהי.
החישוב
שיעור המעבר לשנה הוא מספר העוברים חלקי מספר הניגשים באותה שנה. הנתון לשבע השנים הוא ממוצע משוקלל: סך העוברים חלקי סך הניגשים, 28,818 מתוך 40,298. הוא אינו הממוצע של שבעת האחוזים השנתיים, שהוא מספר אחר.
מה עוד לא חושב
שיעור המעבר על פני המאגר כולו: הטבלה שלמעלה מכסה שבע שנים, 40,298 בחינות מתוך 150,828 רשומות, וכל נתון בעמוד הזה מתאר את החלון הזה ולא את המאגר. כמו כן התפלגות הציונים סביב 60, ופילוח לפי מועד ולא לפי שנה. שלושתם מחייבים חישוב נוסף על הקובץ, ולא יופיעו כאן לפני שייעשה.

לציטוט: https://mivchan-tivuch.co.il/pass-rates. כדאי לצטט לצדו גם את הקובץ עצמו, אצל משרד המשפטים. אם מצאתם שגיאה בחישוב, כתבו לנו: תיקון של מספר עדיף על שמירה עליו.

מה שכן בידיים שלכם

המועד שבו תיגשו, וכמה קשה הוא יהיה, אינם בידיכם. מה שבידיכם הוא לוודא שאף נושא לא נשאר בלי תרגול. התרגול היומי כאן פתוח בלי הרשמה ובלי כרטיס אשראי, וכל תשובה מפנה לסעיף שממנו היא נובעת, כך שאפשר לבדוק אותה במקום להאמין לה.

שאלות נפוצות

מאיפה הנתונים?
מהמאגר הפתוח "ציון בחינות מתווכים" של משרד המשפטים ב-data.gov.il. אלה 150,828 רשומות ציון פרטניות ולא סיכום, וכל אחד יכול להוריד אותן ולחשב מחדש. מעבר מוגדר כאן כציון 60 ומעלה, לפי תקנה 7(ב).
למה שיעור המעבר משתנה כל כך בין שנים?
הנתונים מתפרסמים בלי דברי הסבר, ולכן התשובה הכנה היא שאיננו יודעים. מה שכן אפשר לומר הוא שההפרש בין 2023 ל-2024 הוא 27 נקודות בין שתי שנים עוקבות, ולכן עדיף לתכנן לפי השנה הקשה שבטבלה ולא לפי הממוצע.
אם רוב הנבחנים עוברים, למה להתכונן ברצינות?
משום שהממוצע אינו מועד. בשנה החלשה שבטבלה עברו 57.7%, ואגרת מועד חוזר היא ₪590 לפי תקנה 12, בתוספת המתנה של כשלושה חודשים עד המועד הבא.
יש לכם אחוז הצלחה?
לא, ואיננו מפרסמים אחד. כל האחוזים בעמוד הזה הם של משרד המשפטים. שיעור הצלחה של מוצר בלי מערך נתונים מתועד מאחוריו הוא בדיוק סוג הטענה שסעיף 7(ב) לחוק הגנת הצרכן מאפשר לדרוש עליה ראיות.
אפשר לצטט את הנתונים האלה?
כן, ועדיף לצטט את שניהם: את החישוב שבעמוד הזה ואת הקובץ המקורי אצל משרד המשפטים. העמוד מציין במפורש מה נמדד, על איזו קבוצה, ומה לא נבדק.

להמשך

עודכן: 26 בספטמבר 2026