תוספת 3 פרט 10 לחוק התכנון והבנייה: הבטחת אכיפה של תשלום ההיטל

(א) לא תירשם בפנקסי המקרקעין פעולה שהיא בבחינת מימוש זכויות במקרקעין, אלא לאחר שהוצגה בפני הרשם תעודה החתומה ביד יושב ראש הועדה המקומית או ביד מי שהסמיכו לכך, המעידה כי שולמו כל הסכומים המגיעים אותה שעה כהיטל החל על המקרקעין על פי תוספת זו, או ניתנה ערובה לתשלומו, כולו או מקצתו, הכל כנדרש על פי תוספת זו. (א1) רישום משכנתה על מקרקעין, אינו טעון הצגת תעודה כאמור בסעיף קטן (א); לעניין זה, ”משכנתה“ – כמשמעותה בסעיף 4 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969. (ב) שר הפנים רשאי בתקנות לקבוע הוראות בדבר שילוב תעודה כאמור בסעיף קטן (א) בתעודה הניתנת מאת רשות מקומית והדרושה על פי דין אחר כתנאי לרישום עסקה במקרקעין בפנקסי המקרקעין. פורסמו תקנות התכנון והבניה (תעודה בדבר תשלום היטל), התשמ״א–1981. (ג) לא יוצא היתר לבניה במקרקעין ולא תינתן הקלה ולא יותר שימוש חורג כל עוד לא שולם ההיטל או אותו חלק ממנו המגיע אותה שעה על פי תוספת זו בשל אותם מקרקעין, או שניתנה ערובה לתשלום או לחלק ממנו, הכל כנדרש על פי תוספת זו. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מהיתר, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־25% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי תוספת זו בשל אותם מקרקעין, או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 25%. (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ג), מתן היתר לשימוש החורג מתכנית, למטרת עסק, לא יותנה בתשלום של יותר מ־40% מההיטל או אותו חלק ממנו המגיע באותה שעה על פי תוספת זו בשל אותם מקרקעין או במתן ערובה לתשלום ההיטל כולו או חלק ממנו העולה על 40%.

הנוסח מובא מתוך חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 כפי שהוא מתפרסם בספר החוקים הפתוח. זהו ציטוט חקיקה ואינו ייעוץ משפטי.