סעיף 152 לחוק התכנון והבנייה: ערר והשגה

(1) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית או של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר לפי פרק זה או לדחות התנגדות שהוגשה לפי הוראות סעיף 149(א) רשאי לערור בפני ועדת הערר תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה בדבר הסירוב או הדחיה, ואולם אין לערור על החלטה של רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר בשל כך שמכון הבקרה שביצע בקרת תכן לבקשה להיתר קבע כי תוצאות הבקרה אינן תקינות. (2) שני חברי הועדה המקומית כאחד או שני נציגים בעלי הדעה המייעצת בועדה המקומית כאחד, החולקים על החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לתת היתר לפי פרק זה או שלא לתתו, רשאים לערור לועדת הערר תוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה של הועדה המקומית. (3) הוגש ערר על החלטת רשות רישוי מקומית לסרב לתת היתר, וקבלה ועדת הערר את הערר, תיתן רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד שנקבע לכך לפי חוק זה; לא נתנה רשות הרישוי המקומית את ההיתר במועד האמור רשאי מבקש ההיתר לפנות לרשות הרישוי הארצית כהגדרתה בסעיף 158ס לשם הוצאת ההיתר ויהיו נתונות לרשות הרישוי הארצית כל הסמכויות הנתונות לרשות הרישוי המקומית לפי פרק זה, ובכלל זה הסמכות לשלוח למבקש ההיתר את פירוט החיובים כמשמעותם בסעיף 145(ד)(1) ולגבותם; גבתה רשות הרישוי הארצית את החיובים כאמור תעבירם במלואם למי שנקבע לפי כל דין; ואולם לעניין האגרה למתן ההיתר, תעביר רשות הרישוי הארצית לרשות הרישוי המקומית 40% משיעור האגרה שנקבע לפי סעיף 265(17) בלבד. (1) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רשות הרישוי, כמשמעותה בסעיף 6ב(ב), לפי פרק זה רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ״א 70/א כהגדרתה בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021 או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן באותו סעיף או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה. (2) חבר הועדה לתשתיות או מהנדס ועדה מקומית שהוא חבר רשות הרישוי כמשמעותה בסעיף 6ב(ב) רשאי לערור לפני הועדה לתשתיות על החלטת רשות הרישוי, כמשמעותה באותו סעיף, לפי פרק זה בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן ההחלטה; ואולם אם החלטת רשות הרישוי כאמור היא לעניין הקלה מתכנית מיתאר ארצית מפורטת לתשתיות לאומיות או מתמ״א 70/א כהגדרתה בחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021 או מתכנית מועדפת לדיור כהגדרתן באותו סעיף או לעניין מתן היתר לשימוש חורג מתכנית כאמור, רשאי הוא לערור לפני המועצה הארצית בתוך אותה תקופה. (3) חבר הוועדה לתשתיות רשאי לערור לפני ועדת הערר על החלטת הוועדה המקומית או רשות רישוי מקומית לפי סעיף 6ב(ג), בתוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה. (א2) הוגשה בקשה להיתר בדרך מקוצרת, רשאי שר הפנים לקבוע מקרים, נסיבות ותנאים, שבהתקיים האמור בסעיף 145ב(ב)(2) רשאי בעל זכות במקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה להיתר כאמור, להגיש השגה לוועדת הערר, והכול במועדים ובעניינים שיקבע. (א3) לא נתנה רשות הרישוי המקומית היתר בהתאם להוראות סעיף 145(ד)(2), רשאי מבקש ההיתר לערור על כך לפני ועדת הערר בתוך 15 ימים מהמועד שנקבע למשלוח פירוט החיובים כאמור בסעיף 145(ד)(1); קיבלה ועדת הערר את הערר, רשאית היא לקבוע בהחלטתה כי ההיתר יינתן על ידיה; קבעה כאמור, תיתן את ההיתר למבקש במקום רשות הרישוי המקומית. (1) משהוגש ערר כאמור, לא יינתן היתר עד למתן החלטה בועדת הערר. (2) על אף האמור בפסקה (1), ועדת הערר רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, כי בנסיבות העניין אין הצדקה לעכב את מתן ההיתר, כולו או חלקו, בשים לב להיקף ההשפעה של נושא הערר על ההיתר ולאפשרות השבת המצב לקדמותו ככל שיתקבל הערר; לעניין פסקה זו, ”היתר“ – למעט היתר שנתן מורשה להיתר. (3) (נמחקה). (ג) ועדת הערר תחליט בערר תוך שלושים ימים מיום הגשתו. (ד) החלטת ועדת הערר תבוא במקום החלטת הועדה המקומית או רשות הרישוי, לפי הענין.

הנוסח מובא מתוך חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965 כפי שהוא מתפרסם בספר החוקים הפתוח. זהו ציטוט חקיקה ואינו ייעוץ משפטי.