סעיף 52 לחוק המקרקעין: הגדרות

בפרק זה, וכן בסימן ד׳ לפרק ט׳ – ”בית“ – מבנה של קבע, ובכלל זה הקרקע שעליה נבנה; ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר; ”בית משותף“ – בית שיש בו שתי דירות או יותר והוא נרשם בפנקס הבתים המשותפים; ”בעל דירה“ – לגבי דירה שהוחכרה לדורות – החוכר לדורות או חוכר המשנה לדורות, לפי הענין, זולת אם נקבע בחוזה החכירה שלענין פרק זה לא יראו אותם כבעלי דירה; ”רכוש משותף“ – כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, וכן מיתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסויימת.

הנוסח מובא מתוך חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969 כפי שהוא מתפרסם בספר החוקים הפתוח. זהו ציטוט חקיקה ואינו ייעוץ משפטי.