הגנת הצרכן למבחן התיווך
משקל בתרגול 6% · 32 שאלות במאגר · 28 סעיפים
התקנות אינן קובעות משקל לנושא; זה המשקל שאנחנו נותנים לו בתרגול.
חוק הגנת הצרכן נכנס לבחינת התיווך משום שמתווך הוא עוסק, והלקוח שלו הוא צרכן. החלקים הנבחנים הם איסור ההטעיה, זכות הביטול, וחובות הגילוי בעסקאות מסוימות.
איסור ההטעיה רחב מכפי שנדמה. הוא אינו דורש כוונה, והוא חל גם על מחדל, כלומר על אי גילוי של פרט מהותי. שאלה טיפוסית מתארת מתווך שלא שיקר ובכל זאת הפר את החוק.
איפה מאבדים נקודות
- להניח שהטעיה דורשת כוונה או אמירה מפורשת, בעוד גם מחדל נכלל.
- לבלבל בין זכות הביטול בעסקת רוכלות לבין זו שבעסקה רגילה.
החקיקה בנושא: 2 דברי חקיקה, 28 סעיפים
חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981
- סעיף 1: הגדרות
- סעיף 2: איסור הטעיה
- סעיף 3: איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת
- סעיף 3א: איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת במצב חירום
- סעיף 4: חובת גילוי לצרכן
- סעיף 4א: חוזה אחיד ומידע אחר המיועד לצרכן
- סעיף 4ב: זהות העוסק
- סעיף 5: עריכת חוזה בכתב ומסירתו
- סעיף 14: עסקה ברוכלות
- סעיף 23: עונשין
- סעיף 23א: נסיבות מחמירות
- סעיף 23ב: הטלת קנס לאחר שנפסקו פיצויים לדוגמה לפי {{ח:פנימי
- סעיף 24: סמכויות נוספות של בית המשפט
- סעיף 25: אחריות מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד
- סעיף 28: התחייבות העוסק
- סעיף 29: פטור
- סעיף 30: צו בית המשפט למניעת עבירה
- סעיף 31: פיצויים
- סעיף 31א: פיצויים לדוגמה
- סעיף 32: ביטול עסקה
- סעיף 33: פרסום פסק דין או תיקון פרסום
- סעיף 34: ראיה לפרסום
- סעיף 35: סמכויות המכס