דיני חוזים

חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970

25 סעיפים, 6 מהם נשאלים במאגר.

החוק הזה עוסק במה שקורה אחרי הפרה, והוא בנוי סביב שלוש תרופות: אכיפה, ביטול ופיצויים. הנקודה שחשוב להפנים היא שאכיפה היא התרופה הראשונה ולא תרופה חריגה, וכי היא נשללת רק בנסיבות שהחוק מונה.

הביטול מותנה בהפרה יסודית, או בהפרה לא יסודית שניתנה בגינה ארכה שלא נענתה. זו ההבחנה שיוצרת את רוב השאלות: אותה הפרה עצמה מובילה לתוצאה שונה לפי סיווגה ולפי מה שהצד הנפגע עשה.

בפיצויים יש שני מסלולים שכדאי להחזיק בנפרד. פיצויים לפי הנזק שהוכח, ופיצויים מוסכמים שנקבעו בחוזה מראש. את השניים בית המשפט מוסמך להפחית בתנאים מסוימים, וזה מה שהופך תניית פיצוי מוסכם לשאלה ולא לנתון.

מה נשאל מהחוק הזה

  • הפרה יסודית ולא יסודית: ההבדל אינו בעוצמת ההפרה בלבד אלא גם במה שהחוזה עצמו הגדיר.
  • ארכה היא תנאי לביטול בהפרה שאינה יסודית. שאלה תשמיט אותה בכוונה.
  • פיצוי מוסכם אינו חסין מהפחתה. אל תחזירו את סכום החוזה בלי לבדוק את זה.

סעיפי החוק

לתרגול היומילנושא דיני חוזיםלכל דברי החקיקה

הנוסח מובא מספר החוקים הפתוח. זהו ציטוט חקיקה ואינו ייעוץ משפטי. למקור.